הסיפור שלנו


מאז 1993 עוד מעט 20 שנה!
1988
מדובר בתקופה בה לא היו הסגרים נאותים, נהלים או חוקים ברורים המתחשבים גם בבע"ח נטוש. המקובל היה לדווח על כלב משוטט לאחראי על כך בישוב או ברשות והטיפול במקרה הסתיים לרב בהשמדה מיידית של הכלב. בעיקר מחשש להתפשטות מחלת הכלבת, לא היו דואגים לרווחת אותו הכלב ובטח שלא נדרשו לחיפוש אחר בעליו או אחר מעוניינים לאמץ.
רעיון הכלבייה התגבש תוך יוזמתה של ג'נט הנסן, חברת קיבוץ להבות הבשן, אשר נחשפה לאחד המקרים האכזריים יותר של "טיפול בכלב משוטט":
ג'נט מספרת על כלב בשם גנדי, שנהג להצמד לגן הילדים בקיבוץ אשר דאג להאכילו מפעם לפעם. הכלב נצמד אל הכלבות של ג'נט בתקופת היחום וכך גם קיבל ארוחות חינם נוספות...
היות והיה כלב משוטט, הגיעה לרשות תלונה נגדו ועד מהרה הגיע נציג "לטפל" בבעיה. ג'נט נשאלה לבעלות הכלב ומאחר שהבינה שאין זה מקובל לקחת אחריות בלתי סופית על כל כלב, הסבירה שאינו שייך לה והסתגרה בביתה עם הכלבות שלה  "עד יעבור זעם".
הנציג ניסה להשמיד את גנדי ביריות וכשזה לא הצליח, בחר להכות אותו בכלי עבודה, כנראה את חפירה, עד שחשב שמת הכלב, ארז אותו בשק והשליך לאחד הפחים וזאת בתחום הקיבוץ.
הסיפור זעזע את ג'נט מאוד, היא אף חשבה לעזוב את הארץ ולשוב לקנדה ממנה הגיעה כמתנדבת והפנתה אצבע מאשימה להנהלת הקיבוץ על הבחירה ב"טיפול" שכזה בכלב משוטט.
לאחר יום יומיים נודע לה, שגנדי לא מת והצליח לשחרר עצמו מהשק ולהגיע שוב אל גן הילדים, במצבו ודאי שהמראה לא היה נעים לאיש. ג'נט אספה אותו לביתה ובהנחיית וטרינר בטלפון טיפלה בו. כעבור חודש הצליח לקום ולעשות את צרכיו בכוחות עצמו. גנדי חי אצל ג'נט 8 שנים עד נפטר מסרטן.
ג'נט החליטה מאז לקחת "בעלות" ואחריות על כל כלב נטוש או שלא נמצאו בעליו וברגישות למצוקתם של הכלבים, אספה אותם אל ביתה בניסיון למצוא להם בתים חמים ובאמונה כי, כשם שהכלבים בויתו ואולפו לצרכיו השונים של האדם, כך האדם מחויב לשמור על בטחונם וכבודם של הכלבים.

1993
לאחר שניהלה מאבק לא קל מול הנהלת הקיבוץ, הוקמה הכלבייה בשתי ידיה של ג'נט הנסן ומספר מתנדבים וכל פעילותה התבססה על חשבון זמנה ובמימונה של ג'נט: תחת סככה של מחסן טרקטורים, שהיה באחריותה של ג'נט, על שטח חקלאי מצומצם, בהסדר עם קיבוץ להבות הבשן, הוקם מיתקן מאולתר ובו קיבלו תנאים עשרות כלבים נטושים.
השמועה על יוזמתה של ג'נט והכלבייה התפשטה בציבור ופעילותה שמשה מחד פתרון ומענה כללי לציבור ולרשויות, בנושא מניעת כלבת ומטרד שוטטות הכלבים (הרשויות לא היו ערוכות לכך כלל) ומאידך, בית מחסה והצלה ייחודי מסוגו.

1996
עד מהרה הופנו כלבים רבים אל ג'נט ע"י אנשים שהיו ערים למצוקתם והפרוייקט האישי משך אליו עוד מתנדבים וכך, תלאי על תלאי נוספו מיתקנים מאולתרים לאיכלוס הכלבים ולטיפול בהם. נוצרו שיתופי פעולה וסיוע, כשהבולטים שבהם עם וטרינר שהטריח עצמו להגיע מחיפה, אחת לתקופה ולעקר כלבות בחדר ניתוח נייד ברכבו ובסכום מסובסד: המתנדבים תיאמו והפיצו מידע על חשיבות העיקר/סירוס, פרסמו בעיתונות המקומית ותיאמו ימי ביצוע ואף עזרו להסיע כלבים מבית בעליהם ולעזור במימון הניתוחים!
הסתכלות זו במגמה לפעול למען פתרון בעל טווח ארוך לכלבים נטושים ולמניעת מצבם, היה בהחלט חסר תקדים באזור כולו ומהווה עד היום ערך מוסף לעמותה, שדוגלת בעיקור/סירוס – מניעת ריבוי ומחנכת לכך.
2002
כלביית הבשן יוצרת שיתוף פעולה עם מרפאה מקומית והדבר מרחיב את יכולת מתן הטיפול הוטרינרי ושיקום כלבים פגועים וכן, ביצוע עיקור/סירוס מאסיבי, הישג לכך נמצא בעובדה שהיום כמעט ולא רואים כלבים משוטטים באזור!

2005
ביוזמת מתנדבים, בסיועם ובמטרה לקבל הכרה ותמיכה ממשלתית, כלביית הבשן נרשמה ברשם העמותות ומוכרת כעמותה רשומה ללא מטרות רווח.
מספרה: 580443042
מטרותיה העיקריות (מתעודת העמותה): הצלת בעלי חיים נטושים, מניעת שוטטות של בעלי חיים, מתן מחסה לבעלי חיים עזובים ומציאת בתים מאמצים, פעילות חינוכית למניעת התעללות בבעלי חיים וקידום הטיפול בהם, טיפוח וקידום היחס לבעלי חיים.
מאז ועד היום, פועלת העמותה תחת תקציב דל במגמה להרחיב, לייעל ולשפר את תנאיה, על מנת שתוכל לקלוט ולהציל כמה שיותר כלבים.