סיפורי המאמצים- משפחת קרש

«לחץ לחזרה לסיפורי מאמצים

 סיפורה של משפחת קרש


ברצוננו לשתף אותכם בסיפור האהבה המיוחד שלנו ........
אנחנו משפחה שעלתה לארץ בשנת 2002, ועקב הטיסה לישראל נאלצנו בצער רב להשאיר את הכלבה שלנו באורוגואי, כמובן שדאגנו שתישאר אצל משפחה אוהבת וחמה....בכל מקרה הגענו עם לב שבור ותחושה של ריקנות....... לא רצינו לאמץ עוד פעם כלב, לא רצינו שיקרה מצב דומה.
לאחר 9 שנים אמא גלשה בפייסבוק וראתה את הדף של "כלביית הבשן" וגעגועים עזים צבטו אותה, והמבט של "סנוקר" אחד הכלבים שממתינים לאימוץ כבשו אותה, העיניים האלה שכל מה שהן רצו הן להעניק אהבה.
לקחנו הרבה אומץ , ונסענו לכלבייה מלאים בהתרגשות, ראינו כל כך הרבה כלבים חמודים שרק ביקשו קצת צומת לב שרצינו לקחת את כולם. אבל כאשר ראינו את סנוקר בכלוב ידענו שזה "הוא".
סנוקר הביא את האור לבית, פשוט האיר אותו. האהבה כלפיו זה משהו נדיר ומיוחד, נכון להיום לא רואים את עצמנו בלעדיו.


לפעמים אנחנו חושבים איך יכולנו לחיות קודם בלי העצב העצום בעניו  כל הזמן שיוצאים מהבית, הקפיצות ובכי של אושר כל הזמן שחוזרים הביתה.
אחרי החלטה משפחתית הגענו להסכמה שרוצים עוד כלב או אפילו עוד שתים, חזרנו לכלביית הבשן ובחרנו את "מאפט" כלב מקסים ביופיו, קצת חששן בהתחלה, אבל אין דבר שאי אפשר לפתור עם הרבה אהבה, לאט לאט קיבל ביטחון עצמי וכל החששות הפכו לאהבה ללא תנאי עבורנו, כלב נאמן, הוא פשוט ה"צל" שלנו, אפשר להמיס אותו רק בליטוף או נשיקה אחת.



אחרי שמאפט התרגל לבית למשפחה המורחבת החלטנו שהגיע הזמן לנקבה בבית, זאת היתה ההמלצה גם של ג'נט, בחרנו את "פלורה" הפרינססה של הבית כלבה חמודה ומצחיקה, השמנמנה של הבית שאוהבת לאכול ולשחק עם סנוקר, כבשה את ליבנו בקלי קלות.


אז ממשפחה של 6 אנשים נהפכנו ל 9 נפשות ואין יותר כיף מזה.
אם שואלים אותנו " זה לא הרבה עבודה? " התשובה היא כן. אבל זה שווה כל דקה, כל רגע .
אז תודה לכלביית הבשן שבזכותה אנחנו משפחה הרבה יותר שמחה ומאושרת!!!
מניסיון תאמצו כלבים אל תפחדו מהעבודה או אחראיות.



«לחץ לחזרה לסיפורי מאמצים